ברוך בודניוק ז"ל

 מאת אור גאון ושירז אסף

בנם של משה ופנינה .נולד ב- י"ב בחשוון תשי"ב 11.11.1951  בחיפה.

הגובה שלו היה מטר 97 ,והצבא רצה שיתגייס בתור לוחם , הוא הצליח לשכנע את הוריו לאשר לו מפני שבהתחלה יתנגדו לכך . חברים שלו בניגוד אליו שירתו לפי מגמתם בתיכון . בזמן מלחמת ההתשה הם עשו קורס בסיני .

בודיניוק למד בבית הספר ה"ס ובבית הספר התיכון –הרב תחומי ב פתח תקווה .(עמל ב)  בנוסף בודיניוק היה פעיל בתנועות נוער כבר מכיתה ה' . אהב ענפי ספורט שונים כגון: שחייה ,כדורסל וטניס שולחן .

גיוסו לצה"ל  היה בשבוע השני של אוגוסט 1970 , ולמרות שהיה בעל תעודת טכנאי ויכול היה לשרת ביחידה עורפית, התנדב לשרת ביחידת סיור בחיל שריון כלוחם.

זה היה השנה הראשונה שלו בקורס ובצבא והחברים שלו מבית הספר נשארו בקשר עם משפתו גם לאחר נפילתו.

ברוך אהב טבע וטיולים, בימי  שבת, כשהיה יוצא מן הבסיס היה הולך עם חבריו  להנות בחיק הטבע ובנוסף בתקופת היותו בתנועות נוער אהב להשתתף בכל המסעות שהיו מטעם התנועה.

לברוך היה אוסף בולים שאותו אהב להראות לחבריו.  בעקבות איסוף הבולים ברוך החל להתכתב עם אנשים מהעולם .

בזמנו החופשי ברוך אהב לבנות בעצמו דברים ובין הדברים שבנה ,הוא  בנה שולחן פינג-פונג שנמצא עד היום במקלטו של בית הספר . אהב להיות פעיל בחברה בין עם זה בספורט (כדורסל) ובין אם זה משחקי טניס.

ברוך נפטר 20 יום לפני גיל 20 והיה במערכת יחסים לפני נפילתו.

ציטוט של אחיו של הנופל מתוך הראיון: בין הזכרונות  שאני זוכר מהלוויה זה את הצעקות שבר שלה ,היא הייתה בסך הכל בת 17 והם יצאו 3 שנים , היא עדיין חייה והמשפחה כבר לא בקשר איתה , תקופה קצרה אחרי האזכרה הם עוד היו איתה בקשר ולאחר מכן הקשר נותק.  ( כאן הוא מדבר על החברה שהייתה לברוך ז"ל)

התברר שבזמן שהיה בצבא חצי שנה לפני שנפל  הייתה לו מערכת יחסים נוספת עם בחורה מערד והמשפחה לא ידעה " אני קורא לזה רומן סודי" (אמר אחיו של ברוך)

ברוך כנראה היה בהפסקה מחברתו הקודמת "ואני הבנתי שבחצי שנה האחרונה הם לא היו בקשר לא טוב מפני שהיא לא אהבה את זה שהוא התגייס ונהיה לוחם והיא לא ראתה אותו תקופות ארוכות מאוד וזאת הייתה בעיה בשבילה."

בגלל שברוך (ז"ל) שירת בתעלה אז הוא היה הרבה מאוד בדרום ולפני שנתיים ביום הזיכרון הופיעה פתאום בחורה בקבר לברוך שהיא יצאה עם ברוך תקופת זמן מסוימת והראתה לנו תמונות והבטיחה לשלוח מכתבים והיא אכן  שלחה את המכתבים וזה היה הלם טוטאלי לאחיו ,כי ההורים כבר לא היו בחיים כשזה קרה. היא הראתה לאחיו מכתבים שברוך כתב בכתב ידו והיא הראתה לו את התמונות וזה היה מאוד מרגש .

  • קצת על האנדרטה: מי שהכין את הפסל שנמצא עד היום באודיטוריום בית הספר היו אלו החברים מהסיירת שבעצם הם הביאו כלים אוטנטיים מהתעלה והם עשו את האנדרטה , הם הכינו את זה ביום השנה 1972 והוא היה נמצא גם על הקבר של בודיניוק. במשך השנים צה"ל עשה את כל הקברים אותו דבר והייתה מדיניות שצהל לא הסכים שיהיו אנדרטאות והם פשוט "גילחו " את כל המזכרות שהיו על הקברים . המורים בבית הספר שלו ביקשו את הפסל והמשפחה הסכימה להשאיר את הפסל בבית ספר כי הדבר האחרון שהוא עשה זה להיות בבית הספר  הזה וזה היה מאוד חשוב למשפחה שיזכרו אותו לתמיד. ובנוסף המשפחה לא רצתה שהפסל יהיה בבית .

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now