אסף (אסי) רוזנברג ז"ל

 מאת שיר לוי, ליאל ברוך, אריאל כהן ומעיין מהרי

רב"ט אסף (אסי) רוזנברג ז"ל

אסף נולד בתאריך 28.2.1973 בפתח תקווה. הוא למד בבית הספר היסודי "הדר", לאחר מכן המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים "בית גרל" וסיים בהצטיינות במגמת מחשבים בבית הספר התיכון הרב תחומי עמל ב'.

אסי היה חובב ספורט, הוא היה חבר באגודה העירונית לכושר קרבי ובחוג קראטה דו.  הוא עסק בטיפוס הרים וצלילה בים, בשעותיו הפנויות טייל ברחבי הארץ והאזין למוזיקה. הוא גילה עניין רב במחשבים והקדיש לכך הרבה שעות.

אסי היה שקט ומופנם. הוא כיבד את הוריו ואת בני משפחתו. כשהיה בן שבע בערך אושפזה אמו בבית החולים ואסי הביע בתום את רצונו לשמור עליה מכל רע. גם בבגרותו גילה כלפיה דאגה מיוחדת, והרבה לעזור לה בעבודות הבית ובמיוחד בקשות שבהן, הוא אסר עליה להתאמץ.

הוא היה מקובל ואהוד על חבריו, הוא סייע לזולת ותמיד השתדל לעזור לקשישים.

בנובמבר 1991 התגייס אסי לשירות חובה בצה"ל והתנדב ליחידה מובחרת בחיל האוויר, יחידת החילוץ בהיטס. כשסיים את הטירונות ולאחר שהוכשר כלוחם, סיים בהצלחה קורסים מקצועיים וקרוס מ"כים וקיבל את סמל היחידה. מפקדו אמר, "אסי ניחן בכושר סיבולת מיוחד במינו. היה 'איש חם', טיפוס שקט, אמיתי שמעולם לא 'קיטר'". אביו אמר "אסי לא דיבר הרבה. הוא היה ילד צנוע, שלא אהב להתפאר במה שעשה".

בתאריך 10.8.1992 נפל אסי בעת מילוי תפקידו, בתאונת אימונים בנגב במהלך תרגיל חילוץ ניתק כבל המסוק ואסי וחברו, שהיו תלויים עליו, נפלו אל מותם. אסי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי סגולה בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים (אמו מאיה, אביו יצחק, אחותו ענת ואחיו איתי).

בדברי הספד על קברו אמר מפקדו: "אסי היה הנשמה של הצוות. רצונו העז להיות לוחם ביחידה הניע אותו במוטיבציה גבוהה להיות בין הטובים… איבדנו לוחם"

 

 

שש שעות לפני אסון הכבל, התמונה האחרונה

זוהי התמונה האחרונה של אסף רוזנברג ז"ל וגיל צוריאנו ז"ל, עם חבריהם לפני האימון שבו קרה אסון הכבל.
התמונה הזאת צולמה שש שעות לפני האימון במסוק שבו קרה האסון.
זוהי המזכרת האחרונה מאסף רוזנברג ז"ל וגיל צוריאנו ז"ל.

בכתבה זו ראיינו את אמא של אסף (מאיה) ואבא של אסף (יצחק).

1. כיצד אסי נהרג?
יצחק: "הוא נהרג באסון הכבל ביחידת החילוץ של חיל האוויר 669."

2. בן כמה אסי היה כשנהרג?
מאיה: "אסי היה בן 19 וחצי, עם כל כך הרבה חלומות שהכל התנפץ."

3. איך אסי היה בתור ילד?
מאיה: "אסי מגיל קטן היה ילד לא פחדן, מחוכמה, לא מטיפשות. ילד לא פחדן, אהב לנסות ולראות הכל. הוא היה ילד דיסלקטי, תלמיד שלא עושה שיעורים, תמיד היה מביא את הציונים הכי טובים מבלי להתאמץ. כבר כשהייתי תופסת אותו, רוצה לראות מה יש לעשות שיעורים, 'אני רוצה לבדוק לך', הוא תמיד אמר 'מה יש לך לבדוק אני בלאו הכי לא עושה'. הוא ככה היה מצליח."

4. כיצד היה תהלך הגיוס שלו?
מאיה: "לקראת הצבא הוא היה מתאמן, הוא רצה ללכת ליחידה קרבית כל יחידה שהוא אמר קרבית אני ישר הייתי אומרת לו 'לא זה מסוכן'. בסוף הוא מצא את ה669, הם רצו אותו, בחרו אותו מאלפיים שלוש מאות חבר'ה. הוא אמר לי 'אמא כאן אין לך מה לפחד פה זה כמו קייטנה, כאן את צריכה להיות רגועה'."

5. מה היה במהלך השירות שלו?
יצחק: "הוא כבר היה בסוף המסלול, הוא גמר את הטירונות."
מאיה: "מסלול חתול."
יצחק: "כן, הוא חזר הביתה עם הסמל של החתול היה מאושר. היו לו אימונים מאוד קשים."
מאיה: "חזר פצוע כולו, הם היו צריכים לקחת אלונקות. הוא חזר פצוע מאוד מאוד, חתיכות בשר היו חסרות לו באזור האגן. כשהוא הגיע מהאימון האחרון כהוא קיבל את חתול הוא היה פצוע,
 אני אמרתי לו ' אסי בוא נלך לקצין העיר ניקח חופש' הוא אומר לי 'עוד פעם את הולכת להרוס לי? האימון הראשון עם המסוק אני הולך, אל תתערבי אני הולך' וזה האימון שהוא לא חזר ממנו."

6. מה הדבר האחרון שקיבלתם ממנו?
מאיה: "התמונה ההיא של שש שעות לפני כן זאת התמונה עם הארבעה חברים, זאת התמונה האחרונה שהייתה לפני שהוא נהרג באימון הראשון של המסוק."

7. כיצד אתם מתמודדים?
מאיה: "החיים משתנים מקצה לקצה ברגע שקורה אסון כזה, זה כמו נכות. לא יכולים לחזור למצב קודם, משתדלים. אנחנו מתגעגעים אז אנחנו מחכים, מתגעגעים כל יום, כל סימן מנסים לחיות אותו, כמו שהוא איתנו."
יצחק: "חושבים מה היה אם הוא היה היום ונשוי והיה לנו נכדים, דברים שחסר. מה שיש לנו מהילדים האחרים, וממנו אין. זה נעצר בגיל 20 וזהו."

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now